פרשת מרגול
טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב - השם הטוב (המוניטין, מה שחושבים עליך) של אדם חשוב יותר משמן טוב. כלומר –דברים יקרים, עושר, חשובים פחות משמו הטוב של אדם.
אדם מן היישוב אשר נחשף לכל המידע הרב שפורסם באמצעי התקשורת, ברדיו, בעיתונות ובאינטרנט
מאמין בכל ליבו כי מדובר בזמרת (מרגלית צנעני) אשר עומדת בראש ארגון פשע.
רוב האוכלוסייה איננה נחשפת לכתב האישום אשר מוגש כנגד מרגלית צנעני, על כן העובדות, האמת לאמיתן, אינן נחשפות בפניו.
אדם, לאו דווקא משפטן, אשר יעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הזמרת מרגלית צנעני יזדעזע נוכח האמור בו.
משטרת ישראל ייחסה לזמרת מרגלית צנעני עבירות חמורות של סחיטה באיומים (בכתב האישום מדובר בסחיטה באיומים, בתמונה התקשורתית הכוללת הדלפות מידע, מכוונות או לא מכוונות, הואשמה בחבירה לארגון פשע רצחני). בעיון כתב האישום, לכל היותר מדובר בעוולות אזרחיות ו\או עבירות אתיות. (אחרי כל הסבל התקשורתי שמרגלית צנעני עברה אני לא מאמין כי קברינטי כוכב נולד יתבעו אותה בגין הפרת חוזה).
בין העבירות שמרגלית צנעני עברה לבין עבירות פליליות אין דבר ולו חצי דבר.
מה שמטריד רבים זה איך ביהמ"ש שיתף פעולה אילו אין עובדות? אין שום ספק שהתבשיל שהוגש ע"י ביהמ"ש תובלן היטב, עם ירקות הכוללים את צמרת עולם התחתון.
המשטרה אשר אמונה על שמירת החוק ואכיפתו, עשתה שימוש ציני בחוק (יש היגידו שאף רמסה אותו - אך אני מעדיף שלא להכליל או לקראת מקרה כזה או אחר אשר ישקף את אופן עבודת המשטרה בכללותה), ציירה את הזמרת מרגלית צנעני כאחרונת העבריינים, ככזאת שמפחיד להתקל בה, כאוייב הציבור. חשוב לצין ולומר כי בשנים האחרונות אנו נתקלים במקרים רבים של הדלפות מידע על חקירות משטרתיות או בזמן חקירות משטרתיות (לדוגמא: אהוד אולמרט, משה קצב, איווט ליברמן, דודו טופז). אני אינני יכול להניף אצבע ולומר האם מדובר בחוקרים עצמם.
פרסום תמונתה של הזמרת מרגלית צנעני כשמתחתיה מספר סידורי היה קו אדום שאסור שייחצה. לדעתי קיימת עילת תביעה נזיקית, מאחר ומדובר בזנק תדמיתי אשר יפגע רבות בזמרת מרגלית צנעני. מעבר לפגיעה התדמיתית מדובר בהתנהלות פסולה, חסרת ערכיות המהווה הפרת זכויות אדם.
היום משהוגש כתב אישום הסניגורים (סנגור הינו עורך דין פלילי המייצג את מרגול) של הזמרת מרגול צנעני נחשפו לחומרי החקירה, כתב אישום מזערי - כאשר לדעתי העונש שכבר ניתן (עליהום תקשורתי) הינו עונש חמור מספיק ואולי אף חמור מידי.
ישנה תחושה לא נעימה וטעם מר מן הפרשה של הזמרת מרגלית צנעני. פרשת מרגלית צנעני מוכיחה את רצונה של משטרת ישראל להתפאר בפרסום (ע"י פרסום צהוב) כאשר כל האמצעים כשרים. הריי אילו לא היה מדובר באישיות מפורסמת הפרשה מעולם לא הייתה מפורסמת ובכלל לא היו מגיעים להגשת כתב אישום. משטרת ישראל ניסתה (ועדיין מנסה) לתפוס את צמרת העולם התחתון באמצעות אנשים חלשים. אני לא מצדיק את מעשיה או מחדליה של הזמרת מרגלית צנעני אך הליך פלילי המלווה בקרנבל תקשורתי גזר את דינה של מרגלית צנעני בטרם הואשמה.
